מריאנה וסטניסלב אוגוסטיניאק חיו באוֹפָּטוּבֵק (Opatówek). בקיץ הם נהגו לארח בביתם נופשים. בטרם המלחמה ביקרה אותם לעתים קרובות משפחת הוּבֵּרְמָן – משפחה יהודית שהיה בבעלותה בית מרקחת בקָאלִישׁ. כשהחלה תקופת הכיבוש הקשה והוחמר מצב היהודים, משפחת הוברמן ביקשה ממריאנה וסטניסלב עזרה ומקלט. הזוג הסכים. גברת הוברמן הביאה איתה את בנה אִיזִידוֹר ואת אחייניתה, שגילה היה כ-4 שנים. „למשפחת אוגוסטיניאק היו שתי דירות ועליית גג. הם שיכנו את היהודים בחדר נסתר מעל עליית הגג. החדר נמצא ליד הארובה, ושני צדדיו נטו בשיפוע. הם היו עולים אליו בעזרת סולם, והמקום היחיד שבו ניתן היה לקום היה ממש סמוך לארבה.”1
המחבוא לא היה נוח, אך בויכלו להינצל שלושה אנשים חפים מפשע. משפחת אוגוסטיניאק הגישה מדי יום ליהודים אוכל ולקחה מהם דלי צואה. קושי נוסף נבע מכך שברוב ימי השנה גרה אצל המשפחה אישה גרמנייה עם ילד.

מריאנה אוגוסטיניאק השיגה עבור גברת הוברמן תעודת זהות מזויפת. אולם כאשר היא הגיעה לצלם כדי לאסוף את תמונתה, שכן של הזוג הבחין בצילום וזיהה בו את היהודייה, שהייתה מבלה את הקיץ בביתם של משפחת אוגוסטיניאק. למרות הכחשותיה של מריאנה, הוא עמד על דעתו. מתוך חשש שיתגלו, הזוג החליט עוד באותו היום כי יש למצוא לגברת הוברמן ולשני הילדים מקלט אחר.

בלילה ליוו מריאנה וסטניסלב את גברת הוברמן אל פאתי אופטובק, ומשם מיהרו לשטח החסות. את האחיינית החליטו להעביר לכתובת שציינה בפניהם גברת הוברמן. „ב-4 בבוקר, כאשר סטניסלב אוגוסיניאק נסע לעבודה לקָאלִישׁ, הוא העלה את הילדה על סבל האופניים, ארוזה בתוך שק שהיה קשור על צווארה וכך איפשר לה לנשום. כך הוא הסיע את הילדה 10 קילומטרים ומסר אותה לכתובת שצוינה על ידי דודה – ומשם אספה אותה אישה אחרת.”2
למחרת פרץ לביתם של מריאנה וסטניסלב אוגוסטיניאק הגסטפו. הבית עבר חיפוש יסודי, אך לא נמצא בו איש.

ביבליוגרפיה:

  1. FLV , מכתב מיַדְוִויגָה ז’וּלִיצְקָה מתאריך 15.08.2013.