זיכרון ומזהה

יָאן ולוֹדָרצ’יק, ששירת בצבא המחתרת הפולני (ארמייה קריובה – „צבא המולדת”) תחת השם הבדוי „רֶזֶדָה” בעת הכיבוש הגרמני, גר בעיר לוּבּוֹמיֶיז’ (מחוז בוכניה). פעמים רבות הצטיין באומץ לב והקרבה עצמית. גם אישתו זופיה היתה מעורבת בפעילות המחתרתית.

מצבה האסטרטגי של עיירת גדוב שנמצאה כ-50 קילומטר מלובומייז’ לא היה טוב ומערכת ההגנה של העיירה לא היתה מספקת. בזמן הכיבוש נערכו באותו איזור מבצעים צבאיים של הכוחות הגרמניים והרוסיים. יום לפני הקרב על המעבר שעל נהר רָאבָה, הצבא הסובייטי ידע לגבי כל נקודות ההגנה של הגרמנים. העמדות היו ממוקמות על הר בשם וימיסלוב, ביער מסביב לובומייז’\ ובחווה חקלאית בזאגוז’ני. היחידות הגרמניות היו חמושות היטב במקלעים, והיו מלוות בתמיכה של חיל התותחנים. יאן ולודרצ’יק ששימש כמורה דרך, כיוון את החיילים הסובייטים לזרנצ’יצה. הודות לידיעתו המצויינת על השטח, הרוסים ערכו מתקפת פתע מאחורי החווה בזגוז’ני, וכך הגרמנים לא פלשו למרכזה העיירה גדוב.

בביתה של משפחת ולודרצ’יק נמצאה אז המפקדה של יחידת הפרטיזנים הפולנים מארגון AK בפיקודו של יוזף מישיור, ששמו הבדוי היה „פרוֹנד”. יאן היה גם מנהל הוועדה לענייני הקווטה והיה מגן על אנשים מפני השילוח לעבודות כפייה בגרמניה: הוא ציווה לרשום בדו”חות שאין אנשים פנויים – כולם עסוקים בעבודות המשק. למטרה זו הוא הציג נתונים סטטיסטיים מזויפים לטובת בעלי החוות.

„…בזמן הכיבוש הוא היה מוסר אוכל ליהודים שהסתתרו אצלי בבית, ועם פלישת הגרמנים לזוגוז’ני, היהודים ברחו בלילה לביתו של יאן ולודרצ’יק ושם מצאו מסתור. אחרי שהגרמנים עזבו, היהודים חזרו אליי עם האוכל שקיבלו מיאן ולודרצ’יק”.1

בקיץ 1943 יאן נעצר על ידי השוטרים הגרמניים, נאסר בבית הסוהר בעיר בוכנייה ונחקר באכזריות. חשדו בו כי יש לו קשרים עם קבוצות הפרטיזנים.

„הייתי נוכח כששחררו את יאן ולודרצ’יק מבית הכלא בבוכנייה. הנאצים היכו אותו עד כדי כך, שלא היה מסוגל לשבת על העגלה”.2

רשימת מקורות:

1. הקרן לוקס טריטס, ספרו של P. Wajda , Zasłużony gdowianin, מחוז גדוב, נובמבר – דצמבר 2013
2. הקרן לוקס טריטס, העדות של לודביק מאטושיק מיום 07.07.1958
3. הקרן לוקס וריטס, העדות של יאן נאבלנייץ מיום 03.09.1958