אוגניה ויאן רוגובסקי היו הורים לשלושה ילדים. צ’ֵסלָב נולד ב-1935, סטָניסלבָה ב-1938 והאח הצעיר פלוריאן ב-1941. הזוג גר יחד עם הוריו של יאן – פָאבֵל ואנה רוגובסקי, ואחותו אֵנטונינה. ביתם עמד בכפר בשם אושניה (פרובינציה טרנופול), הנמצא כיום בשטח אוקראינה.

יאן ואביו היו נפחים במקצועם ועבדו בנפחיה המקומית. אוגניה טיפלה בילדים. המשפחה מנתה שמונה נפשות ועבדה קשה כדי להתפרנס. הגרמנים לקחו קווטות מבלי להתחשב אם לאנשים נשאר מה לאכול. משפחת רוגובסקי לא היתה עשירה, אך עזרה לזולתה בעת צרה.

האישה היהודייה הראשונה שמצאה אצלם מקלט, הסתתרה קודם לכן אצל קָאטָז’ינָה חלופֵּצקי – דודתה של אוגניה. ב-1942 היא הגיעה אל ביתה של משפחת רוגובסקי. מאוחר יותר הצטרפה אליה גברת לייקה. יום אחד יאן שם לב שבאסם מסתתרת נערה יהודייה נוספת, נינה. גם אותה הם הזמינו הביתה. נינה בת החמש עשרה ידעה שאביה מת, ולא היה לה קשר עם אמה. אמה והיא ברחו ביחד מהגטו והמשיכו ללכת בלילות. יום אחד הן הסתתרו בתוך הדגן בשדה. נינה נרדמה מעייפות וכשהתעוררה – אמה לא היתה לידה. היא לא ראתה אותה שוב. לאחר מכן נודע לה שרצחו את אמה. נינה הגיעה לכפר אושניה, שם הסתתרה כבר דודה שלה עם בתה. המשפחה הסכימה שהנערה תצטרף אליהן.

קבלת ההחלטה על הגשת עזרה היתה תמיד דבר מאוד קשה. בביתה של המשפחה שהו גם הגרמנים, שהחזיקו את האופנועים באסם, סמוך למקום בו התחבאו היהודיות. הן ידעו שהן צריכות לשמור על שקט מוחלט כי אפילו תנועה קטנה ביותר עלולה לגלות את נוכחותן. הן הצליחו לשרוד. גברת אנטונינה הסתתרה במשך שנה וחצי, לייקה מעט פחות, ונינה שהתה בכפר במשך כ-11 חודשים.

בתקופה שלאחר המלחמה נינה שמרה על הקשר עם המשפחה שהצילה אותה. בהתחלה ההתכתבות עם חו”ל היתה קשה בגלל המשטר הקומוניסטי בפולין. אך הנשים לא ויתרו ולבסוף הצליחו להיפגש אחרי שנים רבות. במכתב משנת 1995 נינה פרנקל נזכרת בימי הכיבוש:

„כשהיית מביאה לי אוכל היית עושה כאילו את קוראת לתרנגולות!”. 1
היא מדגישה שהמשפחה לא השאירה אותן לבדן, ו מסרה להן חדשות על המצב בעולם כפי יכלתה.

„מדי פעם יאן היה מודיע לנו מה קורה בחזית… אם החזית מתקרבת”.2
נינה דאגה גם לכך שמשפחת רוגובסקי תזכה לעיטור הישראלי הרם. ב-8 במרץ 1999 מכון יד ושם העניק ליאן ואוגניה רוגובסקי תואר חסידי אומות העולם.

רשימת מקורות:

  1. העדות של אוגנייה רוגובסקי (קשורה לתיק 10677 במון יד ושם).
  2. הקרן לוקס וריטס, המכתב מאת סטאניסלבה גאנצז’ (הבת), ורוצלאב, 01.09.2013
  3. הקרן לוקס וריטס, הקלטת אודיו, יאן ואוגנייה רוגובסקי, עדותה של סטאניסלבה גאנצז’ (הבת) מיום 29.08.2013