זיכרון ומזהה

ז’וֹליניה (Żołynia) היא כפר בחבל ארץ פּוּדְקרפצ’ה (Podkarpacie). היהודים הראשונים התיישבו כאן במאה ה-17. הקהילה היהודית צמחה מהר מאוד. בשנת 1821 בתוך 72 משפחות נוצריות התגוררו כבר 44 משפחות יהודיות. היהודים ניהלו בתי מרזח, חנויות, בתי מלאכה. 3/4 מסך מקומות אלו היו בבעלות היהודית. בשנת 1880 אוכלוסייתם מנתה כבר כמעט 60% מתושבי הכפר. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הם שגשגו. הצבאות הרוסיים והקוזקים לא חסו על איש. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, שהו בז’וליניה כ-660 יהודים. בשנת 1942 מרביתם נשלחה למחנה ההשמדה בּלז’ץ.1

בז’וליניה גרו בולסלב וסטניסלבה פוס. בנם ולדיסלב היה כבר בן שתים עשרה, סקרן, ועדיין צעיר מדי מכד להבין מה קורה מסביב. הוא לא הבין שכל עזרה ליהודים, אפילו המחווה הקל ביותר, עלולה להביא לתוצאות טרגיות. הוריו ידעו זאת מצוין. למרות ההשלכות המסוכנות האפשריות הם לא נשארו אדישים כאשר שכנם לשעבר בא לבקש לחם.
יהודי בשם גץ2 ברח בזמן הגירוש והודות לכך ניצל ממוות. הוא חי במחבוא. בלילות היה בא לביתם של משפחת פוס. „היה תמיד בא בלילה ודופק וצועק: „’בולק! תביא לחם!’ ואבא תמיד היה אומר: 'סטשה! […] מה יש לך לשים בלחם? […]’”3 כך היה בא הרבה פעמים, והזוג פוקס חלק אתו את מה שהיה להם – נזכר ולדיסלב פוס ומוסיף שהוא עצמו לא פחד, משום שלא היה מודע להשלכות של מתן הלחם.

המשפחה חיה בתנאים קשים. בחורף החלונות והמים בבאר היו קפואים. היה קשה להשיג חומרי הסקה. ולדיסלב היה הולך לכפרים הסמוכים כדי להשיג אוכל, לפחות חופן של תפוחי אדמה. אך זה לא מנע מהם לסייע ליהודי המסתתר.

ולדיסלב היה סקרן ופעמים רבות יחד עם חבריו היה מסתובב בפינות הנסתרות של ז’וליניה. לא פעם היה עד לרדיפות היהודים. ראה כיצד יוּזף קוֹקוֹט (Józef Kokot) בחברת פונקציונר נוסף התעמר קשות ביהודי מבוגר ובסופו של דבר הרגו. אירועים אלו ולדיסלב נצר בזיכרונו למרות חלוף הזמן.

ביבליוגרפיה:

1. FLV, קלטת אודיו סימון 0014_800, עדות של ולדיסלב פוס מתארים 28.2.2017.
2. FLV, קלטת וידאו, עדות של ולדיסלב פוס, ורוצלאב, 30.3.2017.
3. [אתר אינטרנט] http://pomagali.pl/wladyslaw-fus-rodzice-dzielili-sie-chlebem נגישות: 12.4.2017.
4. [אתר אינטרנט] http://www.sztetl.org.pl/pl/article/zolynia/5,historia/?action=view נגישות: 12.4.2017.