זיכרון ומזהה

ויטולד מונצ’ק (נולד ב-6 בפברואר 1925) חי באוֹלֵשִׁיצֶה, מחוז לוּבָּאצ’וּב. כשהתחיל הכיבוש הגרמני והיהודים נאלצו להסתתר מפני המוות הבטוח, ויטולד יזם ופיתח פעילות למען הצלת חייהם. הוא צירף לסיוע גם את תדאוש וזביגנייב גרגס, לאון קמינסקי, יאן פרנדקיביץ’ 1וקז’ימייז’ גז’נדה. „[…] חותני, יליד העיר יַרוֹסְלַב, שבטרם המלחמה עבד כסוחר, היה איש מאוד חברותי ובעל קשרים. הוא נודע למשפחת מונצ’ק מאולשיצה כאדם בעל יוזמה, אך עם זאת צנוע, דיסקרטי ובעל ערכים מוסריים גבוהים.”2 ויטולד מונצ’ק הציל את חייהם של כ-20 יהודים.3

באביב 1942 פנה אל ויטולד מונצ’ק אוקראיני בשם קוֹזְיֶי, שבגינתו, במקום המיועד לאיחסון תפוחי אדמה, הסתתרו שתי יהודיות: סַלָה קָץ וצִילָה גְרִינְוָולְד. מאחר שלא היה ביכולתו של קוזיי להמשיך להסתירן, הוא ביקש עזרה ממונצ’ק. מונצ’ק העביר את שתי הנשים לבית הוריו.”4 זביגנייב וקז’ימייז’ גז’נדה מירוסלב עזרו לויטולד להשיג בעבור הנשים מסמכים מזויפים. כך נשלחו שתיהן לעבודות בגרמניה, שאליהן הפנה אותם האַרְבַיְיטְסְאָמְט בירוסלב.

לתדאוש היה כשרון רב בזיוף מסמכים. את הטפסים הריקים סיפק לו ככל הנראה זבידנייב. „זמן קצר לאחר מכן הופיעה בביתו של זביגנייב יהודייה נוספת, מַכְלָה וֶרְטְמַן-בְּלֵיְיבֶּרְג. האישה נמלטה מטרנספורט למחנה ההשמדה בֶּלְזֶ’ץ.”5 גם היא קיבלה מסמכים מזויפים.

במרוצת הימים, בתיהם של המשפחות גרגס, קמינסקי, גז’נדה, פרנדקייביץ’ ומונצ’ק הפכו לתחנה במסלול בריחתם של יהודים מגטו לובצ’וב. לאחר זיוף המסמכים הנדרשים, הנמלטים נשלחו בדרך כלל לעבודות בגרמניה. יאן פרנדקייביץ’ היה אחראי על האפשרות להשתחרר מהטרנספורט לעבודות. „הטרנספורטים שלנו לא תמיד יכלו להיות מתואמים עם הטרנספורטים היוצאים מהארבייטסאמט בירוסלב לגרמניה. – הסביר מונצ’ק – לכן את חלק מהיהודיות הסתרנו במשך כמה ימים בירוסלב, אצל זביגנייב ותדאוש גרגס, קז’ימייז’ גז’נדה ומשפחת קמינסקי.”6

לוויטולד מונצ’ק הוענק על ידי מכון יד ושם התואר המכובד – חסיד אומות העולם.

ביבליוגרפיה

1. אֶ. רוֹנְצִ’י, אִי. וִיטוֹבִיץ’ (E. Rączy, I. Witowicz), Polacy ratujący Żydów na Rzeszowszczyźnie 1939-1945, זֶ’שׁוּב 2008.
2. FLV, מכתב מקְרִיסְטִינָה גז’נדה, ירוסלב, 29.01.2104.