האחיות סַבִּינָה קַצִ'ינְסְקָה ומַרְיָה לֶבַנְדוֹבְסקָה, האב יָאן וְרוֹנְקָה, ד''ר זְבִּיגְנְיֶיב יָסְנְיֶיבִיץ', ד''ר פַּבֶל גְרִיגְיֶיר, ד''ר יֶזִ'י ווֹלְסְקִי, ד''ר אוֹגֶנְיוּשׁ בוֹרְדְזִילוֹבְסְקִי
מקוםKozienice
אנשיםKaczyńska Sabina, s.
Lewandowska Maria, s.
Wronka Jan, ks.
Jaśniewicz Zbigniew, dr
Grygier Paweł, dr
Wolski Jerzy, dr
Bordziłowski Eugeniusz, dr
בית החולים בקוֹזֵ’ינִיצֶה תיפקד הודות למעורבותו המסורה של הצוות, שעזר לאנשים נרדפים מסיבות פוליטיות, שעליהם נמנו שבויים סובייטים מהמחנות באזור דֶמְבְּלִין והיהודים מהגטו בקוז’יניצה. בית החולים היה נקודת המפגש בין הצדדים ופעל במסגרת המועצה לעזרת יהודים על שם קוֹנְרָד זֶ’גוֹטָה, שסייעה לכ־2,000 יהודים מבוגרים ותרמה להצלת חייהם של כ־1,500 ילדים יהודיים.1
גם בגטו בקוז’יניצה היה בית חולים. הוא נמצא באולם של תחנת מכבי האש, שהיה יכול להכיל כתריסר מיטות. אושפזו שם בעיקר חולי טיפוס הבהרות. היה בו מחסור בתרופות ובאמצעי חיטוי וחבישה. צוות בית החולים הרבה להבריח לגטו תרופות, מזון ולבנים. בין המסייעים בדבר נמנו: האחיות סבינה קצ’ינסקה ומריה לבנדובסקה, האב יאן ורונקה, ד”ר זביגנייב יסנייביץ’, ד”ר פבל גרִיגייר, ד”ר יז’י וולסקי וד”ר אוגניוש בורדזילובסקי. ד”ר יסנייביץ’ מתאר את אופני העזרה האחרים במלים אלו: „היהודים הבריאים, שהצליחו לצאת החוצה, באו בערבים למטבח בית החולים – שם חיכו להם מרק ולחם. בפעולה הזאת תמיד השתתף האב ורונקה, שאף היה לצורך העניין בקשר עם רב הגטו.”2 ביוזמת האב ורונקה נערך גם איסוף כספים ומזון בשביל היהודים שהסתתרו בין היתר ביער קוז’יניצה. בלילות הם היו באים לבונקר ששימש לאיחסון תפוחי אדמה – שם תמיד חיכה דבר-מה עבורם.
במסגרת אחד המבצעים הועברו יהודים מרחוב וִילְצָ’ה (Wilcza) 7 בוורשה אל בית החולים בקוז’יניצה. על האמבולנס שבו הוסעו צוין בכיתוב בגרמנית: „Achtung Typhus” – „זהירות, טיפוס”. הדבר נועד להרתיע את הגרמנים מלבצע חיפוש. היהודים נשארו במחלקת המחלות המדבקות עד שעלה בידם לקבל תעודות מזויפות. לאחר מכן הם הועברו למקומות מחבוא או לקבוצות פרטיזנים.3
היהודים הוסתרו גם בבית החולים עצמו. האחות סבינה קצ’ינסקה והאב יאן ורונקה טיפלו בשתי נשים. באותו המקום שרדה את המלחמה גם משפחת בּוּרְשְׁטִין. דומה היה גורלו של אדם נוסף שברח מגטו ורשה – אמו של ד”ר יסנייבוץ’ השיגה עבורו תעודת לידה מזויפת עם השם „מְיֶיטֶק פַּבְלָק”. „הוא למד רפואה בשנה ג’, היה מאוד אינטליגנטי, ידע שפות זרות, בנו של בעל המפעל ברוך מלוּדְז’. […] לאחר מכן מייטק שירת באַרְמְיָה קְרָיוֹבָה והשתתף במבצע סופה. הוא שרד את המלחמה.”4
צוות בית החולים בקוז’יניצה חי מדי יום תחת לחץ עצום, משום שנאבק על חיי אדם לא רק בקרב החולים, אלא גם בקרב הנרדפים.
ביבליוגרפיה
- FLV, מכתב מהַלִינָה וְרוֹנְקָה מה-2 בספטמבר 2013 [מתוך: ק. קוֹבָאלִיק (K. Kowalik), Ks. Jan Wronka – kapłan w służbie Bogu i bliźnim].
מסמכים
אין חומרים נוספים
