בתקופת הכיבוש התגורר אוגניוש ז’וקובסקי עם אשתו ובנם בפְּיוֹטְרְקוֹּב טְרִיבּוּנַלְסְקִי (Piotrków Trybunalski). במחצית השנייה של שנת 1942 הוא קיבל עבודה בתחנת כוח. עבודה זו הקנתה לו זכות להיכנס לגטו בכל שעה. הודות לכך הוא היה מסוגל, כחייל של ארמיה קריובה, לתפצת בגטו ולעזור לאוכלוסיה היהודית בו.
אוגניוש היה מביא לגטו את „בְּיוּלֵטִין אִינְפוֹרְמַצִייְנִי” („Biuletyn Informacyjny”). כשהוא הגיע עם העיתונים לפני חיסול הגטו, פנה אליו גבר בשם רוֹזֵנְבֵרְג בבקשה לעזור לו בבריחה. הם קבעו למחרת. רעיונותו של ז’וקובסקי לבריחתו – היה פשוט ובו בזמן מסוכן מאוד. מפני ששומרי הגטו הכירו את עובדי תחנת הכוח, הם בדקו את זהויותיהם לעיתים רחוקות בלבד. אוגניוש ורוזנברג פשוט יצאו דרך השער הראשי. לשאלתו השומר, מי הוא האדם המתלווה לז’וקובסקי, הוא ענה שהוא עובד בתחנת הכוח. השומר הרשה להם ללכת ללא בדיקת המסמכים. אוגניוש הביא אותו לביתו, שבו החביא אותו ביחד עם אשתו במשך כשבועיים.

כאשר הופצה הודעה על בריחה מהגטו, ז’וקובסקי וחבריו סידרו לרוזנברג קנקרטה עם השם הבדוי „זִיגְמוּנְט רוּזַ’נְ’סְקִי”. בשל המראה השמי הבולט שלו, הוא נרשם בה כבעל מוצא רומני. בהמשך, למרבה בטחון, אוגניוש הסיע את רוזנברג ליתר ביטחון לאחותו סִינוֹבַצְקָה, שהתגוררה בשכונת גְרוֹכוּב בוורשה. לאחר זמן מה ז’וקובסקי העביר אותו לדירה אחרת, שבה רוזנברג שרד עד לשחרור. לאחר המלחמה אוגניוש כתב בהצהרתו: „ז’וקובסקי אוגניוש הציל אותי ממוות בטוח ואני מדגיש שהוא ובני משפחתו היו נתונים בסכנת חיים, והם עשו זאת באופן חף לחלוטין מאנוכיות1.

סיפור זה אינו המקרה היחיד שבו אוגניוש העניק עזרה. בשנת 1943 הוא הסיע את אַרְטוּר פַאפְלִיק לבית חולים בפיוטרקוב טריבונלסקי לאחר שהגרמנים ירו בו.כך אַלוֹדְיָה פאפליק, אשתו של ארטור, נזכרת: „זה היה מעשה שדרש אומץ והקרבה עצמית יוצאי דופן, מפני שהגרמנים חיפשו אחרינו כבר בשנת 1940″2.
ב-18 אפריל 1989 אוגניוש ואירנה ז’וקובסקי כובדו על יד ושם בתואר חסידיי אומות העולם עבור העזרה שהעניקו לרוזנברג.

רשימת מקורות:

  1. FLVמכתב מוְויֵיסְלַב ז’וקובסקי (בן), זֵ’שׁוּב (Rzeszów), מיום 23.06.2015.
  2. FLV, תיאור פעילותי בארמיה קריובה, ז’וקובסקי אוגניוש [ללא תאריך].
  3. FLV , הצהרתה של אלודיה פאפליק מיום 05.06.1984.
  4. FLV, הצהרתו של זיגמונט רוז’נ’סקי מיום 13.12.1949.
  5. FLV, פרוטוקול החקירה של אוגניוש ז’וקובסקי ע”י ועדת המחוז לחקירת פשעי הנאצים בז’שוב מיום 18.01.1985.