זיכרון ומזהה

אלכסנדרה מג’נובסקה, הכומר פרדיננד מצ’אי

אלכסנדרה מיאנובסקה, שהתגוררה בקרקוב, הייתה אישה משכילה. לפני המלחמה הייתה עוזרת לעורך הדין הידוע פרופ. יז’י לנגגרד 1 והתחתן עם ולרי ביגאי-מאיאנובסקי, גבר יפה וחתיך במיוחד 2.
פרוץ המלחמה ב-1939 שינתה את חייה באופן בלתי הפיך. ולרי התנדבה. אלכסנדרה הפכה לאחות והחלה לעבוד עם המחתרת. כשהגנרל גרוט-רובקי החל לארגן סיוע הומניטרי לחיילים, היא הפכה למפקדת מחוז קרקוב. בשנת 1940 עצר הגסטפו את אלכסנדרה והחזיק אותה במעצר ברחוב מונטלופיץ’, משם היא פונתה בנס.

ראש הכנסייה הקתולית של כנסיית מרי הבתולה הקדושה (כנסיית מריה הקדושה) היה הפר. פרדיננד מאצ’אי. יום אחד ביקרה אותו בתו של עורכת דין יהודייה בת 11 מביילסקו, פלישיה זייפרט. האב מקאי הכניס את הילדה לפנקס ההטבלים ומסמכים שהושגו עבורה בשם הבדוי „אלזביתה סמולן”. אלכסנדרה טיפלה בפליצ’ה והחביאה אותה בדירתה. לאחר זמן מה, היא מצאה לה מקום מסתור בטוח בבית יתומים בניהול נזירות, שם הוצגה כ”נערת ווהלין”. אלכסנדרה ביקרה שם לעתים קרובות את הילדה. נוצר ביניהם קשר יוצא דופן, עד כדי כך שאחרי המלחמה כינתה מיאנובסקה את הילדה „הבת שלי” 3.

ב-1945 יצרו קשר עם אלזבטה קרובי משפחה מצ’כוסלובקיה. לאחר עזיבתה, נשבר הקשר בין הנשים. שנים לאחר מכן פרסם פז’קרוז’ מאמר שתיאר את גורלם של אלכסנדרה ואלז’בייטה4. אחד מחבריהם נתקל באותה כתבה. הנשים מצאו זו את זו לאחר שנים רבות ונפגשו בקרקוב, וזו הייתה חוויה מרגשת עבורן.

בחייה של אלכסנדרה מיאנובסקה, אישה רגישה ואמפטית, היו נושאים רבים הקשורים להצלת יהודים. לפני המלחמה היא נתנה שיעורים פרטיים להוברט גארדה. במהלך הכיבוש, כשסכנה לחייהם של הוברט ואביו, הצליח אלכסנדרה להשיג עבורם מסמכים מזויפים ומצא עבודה בשירות הבנייה.
הוברט לא שרד את המלחמה. קצין גרמני רצח אותו לא בגלל שהכיר בו כיהודי, אלא בגלל שהגן על איכר שהוכה על ידי הנאצים.

מיאנובסקה גם טיפלה בנערה שמשפחתה ברחה מגטו קרקוב. הילדה הייתה חולה מאוד וסבלה מכוויות קשות ברגליה. כשמצבה הבריאותי של הילדה השתפר, אלכסנדרה לקחה אותה לאמה ואחותה בוורשה. הטיפול בהם נעשה בשיתוף מועצת העזרה היהודית „זגוטה” ומשימתה: זופיה קוסק-שצ’וצ’קה.

החיים אחרי המלחמה לא היו קלים. לאורך כל שנות הכיבוש האמינה אלכסנדרה שבעלה חי ושהם ייפגשו שוב. כפי שהתברר מאוחר יותר, היא כבר התאלמנה בשנת 1939. יתרה מכך, היא נרדפה על ידי השלטונות החדשים בגלל פעילותה בצבא הבית.
ב-17 בנובמבר 1980 הוכרה אלכסנדרה מיאנובסקה על ידי מכון יד ושם כחסידת אומות העולם על גבורתה בהצלת יהודים.

רשימת מקור:

A. A. Budzińska, Ubi est dominus Bodak, „המראה”, 1970, מס’ 5.
א.א. מלטינסקה-סטנקייביץ’, הילדה האמיצה, „דז’יינניק פולסקי”, 1994, מס’ 157.
אלוהים. H. Noskowicz-Bieroniowa, Renaissance Cracovian, 1993 Gazeta Krakowska, No.12.
מכתב FLV מאת Ceslava Bishła, Bielsko-Biała מיום 27/09/2013 חיים נאמנים לכללים, [עיתון ללא שם, שנת פרסום או מספר גיליון].
FLV, הקלטת אודיו, אלכסנדרה מיאנובסקה, הכומר פרדיננד מצ’אי ב-05/09/2013.
אתר האינטרנט של ארכיון קורבנות הטרור הנאצי והקומוניסטי בקרקוב 1939-1956: [http://krakowianie1939-56.mhk.pl/pl/archiwum,1,mianowska,2278.chtm], זמינות: 10.04. 2017.